על העצים

אפשר לעבוד בעץ מלא או בשילובים של הדבקות עץ. אמנים רבים עובדים עם חלקי עץ שונים ומשיגים תוצאות יפות. אני עד היום עבדתי רק עם עץ מלא.

אורן- האורן לא כל כך מתאים לחריטה מכיוון שיש לו סיבים בכיוון אחד שלפעמים נקרעים בזמן העבודה. זה מאריך את זמן הליטוש ולפעמים אין ברירה אלא לשרוף את הסיבים. עוד חיסרון הוא כיסי שרף שיוצרים כתמים על העץ ונוצר צורך לשרוף גם אותם.יתרונותיו הם שקל למצוא אותו, הוא זמין מאד בארץ. צבעו כהה.

אלון- מרכיב עיקרי של החורש הים תיכוני. עץ חזק מאד ומוגן- אסור לכרות אותו. דבר נדיר שנפל בחלקי לחרוט בו. זה קורה רק כשעץ נופל או כשיש כריתת חירום. צבעו אפור.

אראוקריה- מקורו בברזיל אך הוא צומח גם בארץ. צפיפות גבוהה, מעניין מאד לחריטה. בעל עיניים רבות ומבנה פנימי מעניין. לא קיימת צפיפות כזאת של עיניים באף עץ. מי שמכיר את העץ מהגינות, ודאי שם לב שיש לעץ סדרות של עיניים כל 20 ס"מ. העיניים נעוצות היטב בגזע כך שבזמן החריטה כמעט לא קורה שעין עפה ומשאירה חור בגזע. העיניים חומות כהות על רקע צהוב ירקרק- שילוב יפה מאד לעין.

בוק- מיובא מחו"ל אך זמין מאד בשוק בארץ לצרכי נגרות וחריטה. אפשר למצוא לוחות גדולים, אך לא גזעים. אני עושה ממנו מגשים וקערות שטוחות. צבעו בהיר.

ברוש- נפוץ בארץ, ונכרת תכופות. יש לו ריח אופייני חזק שמשתמר גם אחרי טיפול בלכה. עץ חזק וניתן לדייק בו כי הוא מאד פלסטי. ישנם ברושים עבים המאפשרים יצירות גדולות.

דקל- חרטתי כמה קערות בדקל, אבל אני לא חושב שאחזור לחרוט בו. בגלל הסיבים העבים אי אפשר להגיע למרקם חלק. הזיפים אינם ניתנים לליטוש ויש הכרח לשרוף אותם. לתוצאה הופעה סמרטוטית של מישהו שלא התגלח מזמן.

מרנגו- עץ יוקרתי מיובא שגדל באזורים טרופיים. צבעו כהה.

סאפלי- עץ אפריקאי אצילי שצבעו חום בהיר. ניתן להשיג לוחות גדולים אך לא גזעים. יפה מאד, חזק ובעל טקסטורה מיוחדת. משמש ליצירת דברים יוקרתיים.

סיסם הודי- עץ נפלא. אחד מהזנים של פוליסנדר, הנחשב לעץ יוקרתי. אהוב מאד על חרטים מפני שקשה לקלקל אותו. יפה מאד לפני החריטה ובמקרים טובים גם אחריה. לסיסם גוונים יפים של חום בהיר וכהה וצפיפות טובה המקלה על הליטוש.

פיקוס- מה שטוב בפיקוס זה שאצל השכן מולי יש פיקוס גדול. מאד זמין בארץ, בעיקר במקום מגורי. צומח הרבה בפארקים ובערים. לפיקוס שורשים מפותחים שמרימים צינורות ביוב ומדרכות, וענפים גדולים העלולים ליפול, לכן הוא נכרת הרבה. צבעו בהיר, הוא בעל טקסטורה מעניינת, נוח לחריטה ומגיע לעובי גדול, עד 70-80 ס"מ.

פקאן- עץ נפוץ מאד ומותר לכריתה. הרבה פקאנים בוגרים נופלים בגלל הענפים המפותחים של העץ. טוב לחריטה בגלל סיביו הצפופים שאינם נקרעים. אפשר להשיג דיוק רב בגלל קשיותו של העץ. אין להזדרז אחרי החריטה הגולמית שכן לפקאן נטייה להסדק. צבעו יפה ובהיר.